בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת, נדמה היה שכמעט כולם מעשנים. נשים, גברים, סטודנטים, נשואים, הורים, צעירים ומבוגרים – העישון היה כמעט נורמה.
אלא שאז, בנוסף לתופעות הלוואי המוכרות לכל המעשנים, נוסף פרמטר נוסף. פתאום התגלה שהעישון באמת מזיק לבריאות, קשור למחלות קשות כגון סרטן ומחלות לב, ללידות מוקדמות ולבעיות נשימה של ילדים.
חברות הסיגריות נערכו להתמודדות עם פגיעה משמעותית בשוק שלהן. אך למרבה ההפתעה, אחוז המעשנים לא צנח, אלא ירד באופן מתון ומדורג במשך 50 עשורים. ועדיין רבים האנשים המעשנים.
הפסקת עישון
כנראה שהדרך הפשוטה ביותר להפסיק לעשן, היא פשוט לא להתחיל. אנשים מעשנים מודעים לתופעות הלא נעימות (ריח, שיניים וציפורניים צהובות, אובדן חוש הטעם והריח ועוד) והרב מודעים גם לסכנות הגלומות בעישון. חלקם בוחרים באופן מודע להמשיך לעשן, משום שהם נהנים מכך. אצל אחרים, הפסקת העישון נראית פשוט כמשימה בלתי אפשרית.
לא ניתן להתעלם מהעובדה שבסיגריה קיים חומר פעיל (ניקוטין) שהוא חומר ממכר, ולכן הפסקת העישון מחייבת תהליך של גמילה פיזית. אך לעיתים קרובות הקושי הפיזי הוא החלק הקל, יחסית להתמודדות הפסיכולוגית עם הפסקת העישון.
גורמים פסיכולוגיים
פרויד, שבעצמו היה מעשן כבד, התייחס לעישון כביטוי לקיבעון בשלב האוראלי של ההתפתחות (השלב המאפיין ילדים מגיל 0-2). הוא יחס את התלות בסיגריה להיותה אובייקט המוביל לסיפוק דרך איזור הפה. בהסתכלות מודרנית יותר, גורמים פסיכולוגים לתלות בעישון יכולים להיות רבים ומגוונים, ולהלן נסקור מעט מהגורמים הנפוצים ביותר, שמובילים להתמכרות ומקשים על הפסקת העישון:
1.התמכרות כפיצוי על צורך: כיום, רב הצעירים מודעים לסכנות העישון ובכל זאת בוחרים להתחיל לעשן, וזאת לעיתים על מנת לפצות על צורך – מרד במבוגרים האוסרים עישון, צורך להשתייך לקבוצה של מעשנים, פיצוי על ויתור כלשהו (בן זוג, אוכל) וכד'. כאשר הסיגריה מחליפה משהו אחר, קשה מאוד להחליף בשנית את הסיגריה, מבלי להידרש להתמודד גם עם הגורם שעורר צורך בפיצוי.
2.התמכרות כהרגל: עישון הופך להיות חלק מסדר היום של המעשן. הוא יודע מתי עליו לרכוש סיגריות, הוא רגיל לעשן אחרי ארוחה, אחרי סקס או לפני שהוא נכנס למשרד. שינוי הרגל הוא עניין מסובך, גם כאשר ההרגל בריא וגם כאשר הוא לא בריא, והוא דורש התגייסות וכוח רצון חזקים.
3.עישון כאקט חברתי: עישון הוא פעולה שלא אחת נעשית בחברה, ויש תת-תרבות של אנשים מעשנים – מקומות הישיבה בפאבים ומסעדות, הלוואה של אש או של סיגריה, וכמובן נטייתם של מעשנים להתחבר לחברים מעשנים ולהפך. התמודדות עם השינויים החברתיים הנדרשים עקב הפסקת העישון עשויים להקשות על הנגמלים.
4.השמנה: אצל רבים מהמעשנים, הפיצוי על הפסקת העישון הוא דרך המקרר (בשפה של פרויד- פיצוי אוראלי), ולכן הפסקת העישון עשויה לגרום להשמנה. למרות שהשמנה זו היא בדרך כלל זמנית (הצורך בפיצוי יורד עם הזמן), ולמרות שנזקי העישון חמורים בהרבה, גורם זה מוביל לחשש מפני הפסקת העישון אצל מעשנים (ומעשנות) רבים.
5. הרגלים קוגניטיביים: כאשר מדובר בדפוסים של חשיבה, ביצוע משימות קוגניטיביות, ושמירה על קשב וריכוז, פעמים רבות משמשת הסיגריה כממקד קשב וחשיבה. הויתור על הסיגריות עשוי להוביל, לזמן מוגבל, לשינוי בהרגל הקוגניטיבי, והנגמלים חשים קושי רב יותר בביצוע המשימות.
6. אספקט אישיותי: לעיתים העישון הופך לחלק מהגדרת העצמי של האדם ("אני מעשן כבד", "אני מעשן חברתי"). החלטה על גמילה היא החלטה על שינוי בהגדרת עצמי, שהיא אחת ההחלטות הקשות ביותר שאדם יכול לקבל.
